מדוע טראמפ מתעניין בגרינלנד? מעבר למיקומה האסטרטגי, האי הקפוא הזה מחזיק ב"משאבים קריטיים".
2026-01-09 10:35 דיווח רשמי של וול סטריט ניוז
על פי CCTV News, ב-8 בינואר שעון מקומי, הצהיר נשיא ארה"ב טראמפ כי ארצות הברית חייבת "להיות הבעלים" של כל גרינלנד, הצהרה שהביאה שוב את גרינלנד לאור הזרקורים הגיאו-כלכלי.
על פי דו"ח מחקר שפורסם לאחרונה על ידי HSBC, לאי הגדול בעולם לא רק מיקום גיאוגרפי אסטרטגי, אלא גם יש בו שפע של משאבים מינרליים מרכזיים כמו יסודות אדמה נדירים.
לגרינלנד יש את עתודות האדמה הנדירות השמיניות בגודלן בעולם (כ-1.5 מיליון טון), ואם נכללות עתודות סבירות, היא עשויה להפוך לשנייה בגודלה בעולם (36.1 מיליון טון). לאי יש גם משאבים מינרליים ב-29 חומרי גלם שהנציבות האירופית הגדירה כקריטיים או חשובים במידה בינונית.
עם זאת, הבעיה המרכזית היא שבעוד שגרינלנד מחזיקה בעתודות אדמה נדירות השמיניות בגודלן בעולם, משאבים אלה עשויים לא להיות כדאיים כלכלית להפקה בטווח הקרוב במחירים ובעלויות הכרייה הנוכחיות. האי מכוסה ב-80% בקרח, יותר ממחצית ממשאבי המינרלים שלו ממוקמים מצפון לחוג הארקטי, ותקנות סביבתיות מחמירות שומרות על עלויות הפקעה גבוהות. משמעות הדבר היא שגרינלנד לא צפויה להפוך למקור משמעותי למינרלים מרכזיים בטווח הקצר אלא אם כן מחירי הסחורות יעלו באופן משמעותי בעתיד.
הגיאופוליטיקה דוחפת את גרינלנד בחזרה לאור הזרקורים, ומעניקה לה ערך אסטרטגי משולש.
העניין של ארצות הברית בגרינלנד אינו דבר חדש. כבר במאה ה-19 הציעה ארה"ב לרכוש את גרינלנד. לאחר כניסתו של ממשל טראמפ לתפקידו, נושא זה הועלה שוב ושוב בשנים 2019, 2025 ו-2026, ועבר מהתמקדות ראשונית ב"ביטחון כלכלי" לדגש רב יותר על "ביטחון לאומי".
גרינלנד היא טריטוריה חצי-אוטונומית של ממלכת דנמרק, עם אוכלוסייה של 57,000 תושבים בלבד ותמ"ג המדורג במקום ה-189 בעולם, מה שהופך את כלכלתה לזניחה. עם זאת, חשיבותה הגיאוגרפית יוצאת דופן: כאי הגדול בעולם, הוא מדורג במקום ה-13 בשטחו מבין הכלכלות העולמיות. חשוב מכך, כ-80% מהאי מכוסה בקרח, ומיקומה האסטרטגי נמצא בין ארצות הברית, אירופה ורוסיה.
HSBC הצהיר כי עלייתה של גרינלנד לגדולה נובעת מהשפעתם המשולבת של שלושה גורמים מרכזיים:
ראשית כל, שיקולי הביטחון הם שיקולים ביטחוניים. גרינלנד ממוקמת אסטרטגית בין ארצות הברית, אירופה ורוסיה, מה שהופך את מיקומה הגיאוגרפי בעל ערך צבאי רב.
שנית, קיים פוטנציאל הספנות. ככל ששינויי האקלים יגרמו להמסת הקרח הארקטי, נתיב הים הצפוני עשוי להפוך לנגיש וחשוב יותר, ומיקומה הגיאוגרפי של גרינלנד ימלא תפקיד מפתח בנוף הספנות העולמי העתידי.
שלישית, ישנם משאבים טבעיים. זהו בדיוק מוקד העניין של הדיון הזה.
היא מתגאה בכמה מעתודות אדמה נדירות הגדולות בעולם, עם חלק בולט של יסודות אדמה נדירות כבדים, ובעלת 29 משאבים מינרליים מרכזיים.
הדו"ח מציין כי על פי נתוני 2025 של המכון הגיאולוגי האמריקאי (USGS), בגרינלנד יש כ-1.5 מיליון טון מטרי שלאדמה נדירהעתודות, המדורגות במקום השמיני בעולם. עם זאת, המכון הגיאולוגי של דנמרק וגרינלנד (GEUS) מציע הערכה אופטימית יותר, ומרמז כי גרינלנד עשויה למעשה להחזיק ב-36.1 מיליון טון של עתודות אדמה נדירה. אם נתון זה מדויק, הוא יהפוך את גרינלנד למחזיקת עתודות אדמה נדירה השנייה בגודלה בעולם.
חשוב מכך, בגרינלנד יש ריכוזים גבוהים במיוחד של יסודות אדמה נדירים כבדים (כולל טרביום, דיספרוסיום ואיטריום), המהווים בדרך כלל פחות מ-10% מרוב משקעי אדמה נדירים, אך הם חומרים מרכזיים למגנטים קבועים הדרושים בטורבינות רוח, כלי רכב חשמליים ומערכות הגנה.
מלבד יסודות אדמה נדירים, גרינלנד מחזיקה גם בעתודות מתונות של מינרלים כגון ניקל, נחושת, ליתיום ובדיל, כמו גם משאבי נפט וגז. המכון הגיאולוגי של ארה"ב מעריך כי חוג הארקטי עשוי להכיל כ-30% מעתודות הגז הטבעי שטרם התגלו בעולם.
גרינלנד מחזיקה ב-29 מתוך 38 "חומרי גלם קריטיים" שהנציבות האירופית (2023) זיהתה כבעלי חשיבות גבוהה או בינונית, ומינרלים אלה נחשבים גם בעלי חשיבות אסטרטגית או כלכלית על ידי GEUS (2023).
תיק נרחב זה של משאבי מינרלים מעניק לגרינלנד מעמד פוטנציאלי חשוב בשרשרת האספקה העולמית של מינרלים קריטיים, במיוחד בסביבה הגיאו-כלכלית הנוכחית שבה מדינות מבקשות לגוון את שרשראות האספקה שלהן.
כרייה עומדת בפני מכשולים כלכליים משמעותיים
עם זאת, קיים פער עצום בין עתודות תיאורטיות לבין כושר ההפקה בפועל, ופיתוח משאבי גרינלנד עומד בפני אתגרים קשים.
האתגרים הגיאוגרפיים משמעותיים: מבין האתרים הפוטנציאליים למחצבים שזוהו על ידי GEUS, יותר ממחציתם ממוקמים מצפון לחוג הארקטי. כאשר 80% מגרינלנד מכוסה בקרח, תנאי מזג אוויר קיצוניים מגדילים מאוד את הקושי והעלות של הכרייה.
התקדמות הפרויקט איטית: אם ניקח לדוגמה כריית אדמה נדירה, למרות שלמאגרים קוואנפלד וטנבריז בדרום גרינלנד יש פוטנציאל (פרויקט טנבריז קבע יעד ראשוני של ייצור של כ-85,000 טון של תחמוצות אדמה נדירה בשנה החל משנת 2026), נכון לעכשיו, אין מכרות בקנה מידה גדול הפועלים בפועל.
הכדאיות הכלכלית מוטלת בספק: בהתחשב במחירים ובעלויות הייצור הנוכחיים, יחד עם המורכבות הנוספת של הסביבה הגיאוגרפית הקפואה וחקיקה סביבתית מחמירה יחסית, משאבי אבני העדן הנדירות של גרינלנד לא צפויים להיות כדאיים כלכלית בטווח הקרוב. דו"ח GEUS קובע במפורש כי נדרשים מחירי סחורות גבוהים יותר לכרייה ניצול כלכלית של מרבצי גרינלנד.
דו"ח מחקר של HSBC קובע כי מצב זה דומה למצב הנפט של ונצואלה. למרות שוונצואלה מחזיקה בעתודות הנפט המוכחות הגדולות בעולם, רק חלק קטן מהן ניתן לניצול כלכלי.
הסיפור דומה לגבי גרינלנד: עתודות עצומות, אך הכדאיות הכלכלית של הפקתן נותרה לא ברורה. המפתח טמון לא רק בשאלה האם למדינה יש משאבי סחורות, אלא גם בשאלה האם הפקת משאבים אלה היא כדאית כלכלית. הבחנה זו חשובה במיוחד בהקשר של תחרות גיאו-כלכלית עולמית גוברת והשימוש הגובר בסחר ובגישה לסחורות ככלים גיאופוליטיים.